קידמה מאמרים: תרבות הצריכה וטכנולוגיה חינוך לשם מה בנפתולי ההגיון להתחבר או למות דו"ח על מצב התבונה סכנת הרובוטים הזעירים האם הגלובליזציה מזיקה לבריאות נושאים קרובים: תרבות הצריכה כלכלה פוליטית

העתיד נשמע מצוין? על צריכה, קידמה וטכנולוגיה המנהיגים והתקשורת מסתערים עלינו, ובידם החזון של תרבות הצריכה: חיינו כפרטים וכחברה ישתפרו על ידי הכנסת עוד ועוד שכלולים טכנולוגיים חדשים ומופלאים. לכאורה, זוהי בשורה מלהיבה, אך יש לבדוק כמה אמת יש מאחוריה. קידמה = קידמה טכנולוגית? הרעיון שהטכנולוגיה והמדע ישחררו את האדם מכבליו, אינו חדש. הוא צמח במאה ה19-, על רקע המהפכה התעשייתית. האכזבה מגאולת הטכנולוגיה התבטאה בעליית התנועות האידאליסטיות הקיצוניות של המאה ה20- הסוציאליזם המרקסיסטי והפאשיזם. לאחר שאוטופיות טוטאליות אלה התנפצו, נשאר הקפיטליזם, ובהעדר חזון חברתי מובנה כלשהו (מלבד חברה אכזרית של אדם לאדם זאב), חזרה ההסתמכות על הטכנולוגיה כהבטחה לעתיד. כמשווקיהם של פתרונות חומריים לבעיות נפשיות, אנשי המכירות של התאגידים מציגים תמיד טכנולוגיה חדישה כלשהי, אשר בזכותה יגיע האושר אשר ממתין ממש מעבר לפינה. ישנה הנחה שאנחנו "מתקדמים" לאן שהוא ככל שיש לנו טכנולוגיה משוכללת יותר. יש לבחון הנחה זו, אל מול העובדות הקיימות: בתחומי חיים רבים ישנה דווקא נסיגה: האמון בדמוקרטיה נשבר, הלכידות החברתית מתפוררת ללא מכנה משותף, ערכי המשפחה נעלמים והתחלואה במחלות הסרטן עולה. מדוע דווקא אותם הדברים שרובנו באמת רוצים - מקורות מחיה יציבים, מקום מגורים בטוח והגון, מזון בריא ולא מתועש, חינוך ושירותי בריאות טובים עבור ילדינו, סביבה נקייה ועשירה בחי ובצומח - הולכים ומתרחקים מהישג ידם של רוב אנשי העולם בכל יום שעובר ? העולם אמנם משתנה, אבל קשה להגיד שאנחנו מתקדמים, אנחנו פשוט נעים מנקודה אחת לאחרת. קסם ואומנת ההסתרה הצד הפחות נוצץ של "הקידמה", כמו בעיות איכות סביבה, או בעיות בטיחות וחברה, מוסתר. הטכנולוגיה ותאגידים המייצרים אותה הם תמיד חיוביים. ביקום הפרסומות, מכוניות לעולם אינן גורמות להרוגים בתאונות, לפקקים או לזיהום אוויר וחומרים כימיים אינם מסרטנים. כל קשר בין המוצר הנצרך לבין דרכי יצירתו ותוצרי הלוואי שלו מוסתר ומטושטש המבורגרים אינם פרות, הלחם גדל בסופר, העטיפה נעלמת בפח, מה הפלא שעירוניים רבים כל כך בישראל רוטנים כל פעם שיורד גשם, כאילו ביכולתם לשתות חול או קולה. הטכנולוגיה מוצגת בפרסומות כקסם על ידי אפקטים וחזרה אינסופית.והיא גם נתפסת ככזו - כיכולה לפתור כל בעיה, לחלץ אותנו מכל צרה כהרף עין. דווקא אנשים מתחומי המדעים יודעים כמה הדבר רחוק מהאמת. הטכנולוגיה הינה הכלי ולא הפתרון. אם רוצים לפתור בעיה, יש צורך בניתוח והבנה שלה על ידי חשיבה מעמיקה ורגישה ולא על ידי הוקוס פוקוס. שוביניזם טכנולוגי שוביניזם פירושו להניח שהקבוצה אליה אתה משתייך הינה הטובה ביותר. גישה זו משותפת לגזענות, אפליה על רקע מיני, ועוד דעות קדומות. השוביניזם שתרבות הצריכה מקדמת הוא שוביניזם על רקע זמן וטכנולוגיה - "אנחנו טובים וחכמים יותר מאבותינו" כי יש לנו טכנולוגיה מתקדמת יותר. רבים מאמינים שהדורות הקודמים היו טיפשים מאיתנו. כך גם לגבי התושבים העניים או תושבי העולם השלישי שנתפסים כ"מפגרים" משום שיש להם טכנולוגיה "נחותה" יותר. ראשית, ההנחה שאדם משכיל יותר הוא אדם טוב יותר הינה מקוממת, אין לכך כל קשר. יכול אדם להיות בעל מידות טובות וללא השכלה ולהפך. קל גם לראות שבמקומות רבים הנחשבים "מפגרים" אנשים חיים בצורה מלאה ומאושרת יותר. העושר התרבותי והחברתי שלהם יוצר חברה שחברת הצריכה היא הד קלוש לעומתה. כך גם לגבי העבר - למצרים, לאינקה, ולטיבטים היו יכולות ופריצות דרך מדהימות אבל לא היה להם פלאפון ולכן הם "פרימטיבים מן העבר". כמה מאיתנו יודעים איך פלאפון עובד? במה אנחנו חכמים או טובים מהם? מה רע בקידמה הטכנולוגית ? כלום הבעיה לא נעוצה בהתקדמות הטכנולוגית עצמה אלא בהעלאתה על נס. במקום להיות אמצעי לקידום האנושות (ולא היחיד) הפכה הטכנולוגיה למטרה. אין פסול בהמצאה חדשה - הבעיה נעוצה בכך שההמצאה הופכת להיות אדון והאדם- משרת לה. כחברה עלינו לבחון -כמה כוח אנחנו נותנים למי ששולט בטכנולוגיה- בעיקר לתאגידים הגדולים ולממשלות? לאן אנחנו רוצים שהאנושות תלך? הפיתרון הוא לא "חזרה לימי הביניים", כמו שדמגוגים של תאגידים מתבטאים לפעמים, אלא בהצבת הקידמה הטכנולוגית במקומה - ככלי, לא כמטרה. כאמצעי בעל מהות חשובה, אבל רק כחלק ממכלול של שיקולים. כחלק מחזון חברתי- אנושי כלשהו - לא במקומו.